מלכת שבא

האם מלכת שבא באה מאתיופיה?

כתב: בר קריבוס

כשחושבים על מלכת שבא, ישר חושבים על אתיופיה. לכולנו (וגם לכל האתיופים) ברור שמלכת שבא המקראית הגיעה לירושלים משם. לסיפור המקראי של מלכת שבא ומפגשה עם המלך שלמה היתה גם השפעה עצומה על עיצוב הזהות האתיופית: האתיופים הנוצרים רואים את עצמם, ובעיקר את שושלת המלכים שמלכה עליהם, כצאצאי מלכת שבא ושלמה המלך. לכן הם מרגישים קרבה מיוחדת לעם ישראל – הם רואים גם את עצמם כבני ישראל, קרובים של העם היהודי. המלכים שמלכו עליהם בימי הביניים שאבו את הלגיטימציה שלהם מהיותם נצר לבית דוד. שושלת הזאגווה, שמלכה באתיופיה במאות השתים עשרה-שלוש עשרה ואולי גם לפני כן, הודחה בטענה שאינה נצר לבית דוד. השושלת שעלתה לשלטון לאחר הדחת הזאגווה כינתה את עצמה "השושלת הסולומונית", כדי להדגיש שבניה הם צאצאים של שלמה המלך. כשנכתבה חוקה לאתיופיה בימי היילה סלאסי המפורסם, אחרון הקיסרים של השושלת הסולומונית, הופיע בה הסעיף הבא:

"ניתן על פי חוק שהמעמד הקיסרי ישאר לעד בשושלתו של הוד מלכותו היילה סלאסי הראשון, צאצאו של המלך סהלה סלאסי, צאצא השושלת הממשיכה ללא הפסק ממנליק הראשון, בנו של שלמה המלך מירושלים ומלכת אתיופיה, המכונה לעיתים מלכת שבא."

אבל, אם חוקרים את הנושא מלכת שבא לעומק מתחילות להתעורר בעיות. ראשית כל, הממלכות הראשונות שקמו באתיופיה קמו סביב המאות התשיעית והשמינית לפני הספירה, כמאה או מאתיים שנה אחרי ימי המלך שלמה. שנית, לממלכה היחידה מבין הממלכות הקדומות ביותר שקמו באתיופיה המוכרת בשמה קראו דעמט (כך מופיע השם בכתובות), ולעומת זאת באותו הזמן וכנראה שקצת לפני כן, התקיימה בתימן ממלכה שקראו לה, תאמינו או לא, שבא (או, בשפה התימנית העתיקה, סאבא). גם ממלכת שבא התימנית קמה (עד כמה שאנחנו יודעים) אחרי ימי המלך שלמה, אך היא מועמדת הרבה יותר הגיונית להיות ממלכת שבא שאליה התכוון הסופר המקראי כשכתב את סיפור מלכת שבא והמלך שלמה.

אבל הסיפור לא כל כך פשוט, ולא בכזאת קלות נשלול מאתיופיה את המלכה העתיקה שבה היא מתפארת. על הממלכות הקדומות ביותר שקמו באתיופיה, בתקופה המקבילה לתקופת הבית הראשון בארץ ישראל (באתיופיה מכונה התקופה התקופה הפרה-אקסומית), אנחנו יודעים על סמך כתובות עתיקות וממצאים ארכיאולוגים. כשהתחילו לחפור אתרים מאותה תקופה באתיופיה, גילו תופעה מרתקת: המקדשים הפרה-אקסומיים דומים מאד למקדשים תימניים. אחד מהם – המקדש ביהא, הוא ממש חיקוי מלא של מקדש טיפוסי תימני. בסביבות המקדשים מצאו תבליטי יעלים ומזבחות קטנים, כולם לפי מיטב מסורת הבנייה התימנית. הכתובות הפרה-אקסומיות כתובות בכתב תימני (הקרוי "שבאי") שבו השתמשו בממלכת שבא, ומוזכרים בהן אלים שאותם עבדו בתימן באותה התקופה. מלכי התקופה הפרה-אקסומית אפילו אימצו את התואר המלכותי התימני הטיפוסי, "מוקריב", וחלקם אפילו מכנים את עצמם בכתובות "מוקריב דעמט ושבא".

כדי להסביר את הקשר התימני באתיופיה הועלו מספר תיאוריות. התיאוריה הראשונה היא שאי-שם בראשית תקופת הבית הראשון היתה הגירה המונית מתימן לאתיופיה. המהגרים הקימו ממלכה שחיקתה באופיה את הממלכות בארץ מוצאם, תימן. לאט-לאט, המהגרים נטמעו באוכלוסייה המקומית, ויצרו עם אחד, שלו מאפיינים תימניים ומאפיינים אפריקאיים. לתיאוריה זו יש גם היבט פוליטי – בתקופה שבה הוצעה לראשונה, היה מקובל (גם אם לא בצורה גלוייה) להניח שהתרבות המתקדמת הגיעה לעולם הרחב מאירופה ומהמזרח התיכון. לא יכול להיות שהאפריקאים פיתחו בעצמם ציביליזציה מפוארת. אם קמה ממלכה מפוארת אי-שם בעבר הרחוק באתיופיה, יותר הגיוני שתימנים הקימו אותה.

כנגד התיאוריה הזאת עומדים חוקרים שטוענים: אמנם המקדשים הפרה-אקסומיים והממצאים שקשורים בהם הם בסגנון תימני, אבל מצד שני, כלי החרס שבהם השתמשה האוכלוסייה הפשוטה, שיטות הקבורה ועוד היבטים של התרבות הפרה-אקסומית שונים לחלוטין מאלו שבתימן. לכן, חוקרים אלו מציעים שהממלכות הקדומות ביותר שקמו באתיופיה הן ממלכות אפריקאיות לחלוטין, אך שליטיהן אימצו מאפיינים של התרבות התימנית, ניסו להידמות לתימנים ואולי גם עודדו הגעה של בעלי מלאכה תימנים ששימשו כבנאים וסוחרים. גם לתיאוריה זו יש היבט פוליטי: היום מאד מקובל להתנגד לתיאוריות של העידן הקולוניאלי, המחלקות את העולם לבני תרבות ולילידים חסרי-תרבות. אמירה שהתרבות הגיעה לאתיופיה מתימן נחשבת מאד בעייתית, ונכון יותר מוסרית להראות שכל היבטי הציביליזציה האתיופית נוצרו באתיופיה, והם מעידים על הכשרון והגדולה של תושבי אפריקה המקוריים.

יתכן והאמת על הממלכות הפרה-אקסומיות נמצאת אי-שם באמצע. קשה מאד להאמין שהציביליזציה האתיופית נוצרה במלואה על ידי מהגרים מתימן, שבאו בהמוניהם והקימו ממלכה תימנית, אך גם קשה להאמין שכל כך הרבה מאפיינים תימניים הגיעו לאתיופיה בגלל שמלך מקומי ושכבת האצולה שלו התאהבו בתרבות התימנית שמעבר לים סוף. כך או כך, אי שם בשחר ההיסטוריה נוצר קשר אמיץ בין התרבות האתיופית לתרבות התימנית, קשר שליווה את אתיופיה לדורות. יתכן וקשר זה גם הוביל להתפתחות התפיסה שמלכת שבא היא בעצם מלכת אתיופיה, שהרי אתיופיה גם היא, במובן תרבותי מסויים, המשך של שבא העתיקה.